חוק הדייר הסרבן

חוק הדייר הסרבן

דייר המתנגד לביצוע עבודות תמ”א 38 בבניין בו מיועדות להתבצע העבודות, מכונה “דייר סרבן”. בשורות הבאות נעסוק במעמדו המשפטי של הדייר המתנגד לביצוע התכנית.

חוק הדייר הסרבן- היכן הכול התחיל?

כאשר אושרה תכנית מתאר ארצית 38 בשנת 2005 על ידי ממשלת ישראל, הדרישה הראשונית לתחילת ביצוע העבודות הייתה הסכמתם המלאה של כל הדיירים בבניין בו מיועדות להתבצע העבודות. דרישה זו הובילה לכך שבשל התנגדותו של דייר אחד בבניין, הפרויקט עוכב או בוטל.

בשנת 2007, לאור ריבוי מקרים בהם עבודות תמ”א 38 בוטלו או עוכבו בשל התנגדותו של דייר אחד, חוקק תיקון מספר 1 לחוק התמ”א במסגרתו נקבע כי תחילת עבודות התמ”א תותנה ברוב של 66% מדיירי הבניין, וזאת במסגרת עבודות תמ”א במסגרת חיזוק המבנה, שיפוצו ושדרוג יחידות הדיור בו. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 2010, חוקק תיקון מספר 2 לחוק התמ”א במסגרתו נקבע כי עבודות תמ”א במסגרתן ייהרס המבנה ויוקם מחדש, יותנו בהסכמתם של 80% מכלל דיירי המבנה.

בשני המקרים גם יחד, דעת הרוב היא זו הקובעת בנוגע לביצוע עבודות תמ”א 38 כן או לאו, והיא זו המתירה (בהתאם לחוק) את תחילת ביצוע העבודות. מנגד, עומדת הזכות המשפטית לדייר הסרבן לבצע הליך משפטי במסגרתו הוא מבקש להוביל לביטול התכניות. כיום, מערכת המשפט בישראל נוטה להתעלם מדעת המיעוט ולקבל את דעת הרוב, וכפועל יוצא מכך, הדייר הסרבן חשוף לתביעות משפטיות מצד יזם הפרויקט ואף עלול להיחשף לחובת תשלום פיצויים לאשר דיירי המבנה בשל עיכוב או השהיית העבודות.

מי ראשי לתבוע את הדייר הסרבן, מתי וכיצד?

התביעה כנגד הדייר הסרבן מתבצעת ברוב המקרים על ידי יזם הפרויקט, והיא מיושמת עם קבלת אישור הועדה (לתכנון ובנוי) להיתר בתנאים. אישור זה מהווה שלב מקדים לקבלת ההיתר לעבודות הבנייה בפועל, ולכן הוא מאפשר ליזם הפרויקט לתבוע את הדייר הסרבן באופן פרטי. הליך התביעה מתנהל אל מול המפקח על הבתים המשותפים המהווה סמכות משפטית מקבילה לבתי משפט השלום הפועלים ברחבי הארץ. לאחר בירור אותו עורך המפקח אל מול כלל הדיירים והיזם, מתקבלת הכרעתו בנוגע להמשך קיומו של הפרויקט או לאו, וזאת בהתאם לנימוקים של כל אחד מהצדדים. בחלק גדול מהמקרים, המפקח מטיל על הדייר הסרבן חובת תשלום פיצויים ליתר דיירי הבניין בשל עיכוב העבודות עד כה.  נתקלתם בבעיה ? קבלו ייעוץ מעורך דין מקרקעין תל אביב